אודות הפחם
מהו פחם
לכאורה גוש שחור, חסר כל ייחוד אך למעשה הפחם הוא אחד ממקורות האנרגיה הפוסילית החשובים ביותר של האנושות. לפחם מגוון שימושים נוספים מלבד הפקת אנרגיה. 
הפחם הינו חומר טבעי, מוצק, בצבע שחור כהה, חום או אפור (תלוי בסוג הפחם). בין רכיביו: פחמן, מימן, חמצן, חומרים אורגניים, גופרית ועוד. איכות הפחם נקבעת על פי אחוזי תכולת הפחמן שבו.
כיצד נוצר פחם?
פחם נוצר משרידי צמחים, ששקעו לפני מאות מיליוני שנים, בביצות שכיסו את פני כדור-הארץ . סחף אדמה, סלעים וצמחים אחרים, נערמו מעליהם והפעילו לחץ אדיר; החום הרב, שהוקרן מהשמש הוסיף את חלקו לתהליך התאבנות הצמחים ולהתפחמותם (הפיכתם לפחם). בראשית תהליך היווצרות פחם האבן נוצר כבול. עדיין אין זה פחם, אך אפשר להשתמש בו כחומר בעירה. איכותו נמוכה משום שהוא מכיל הרבה מים ואפר. ככל ששכבת הפחם קדומה יותר - איכותה גבוהה יותר ואחוז הפחמן בה גבוה יותר. ארבעה סוגי הפחם, לפי דרגת איכותם, הם : - אנתרציט - מכיל86% - 98% פחמן; - פחם ביטומני - מכיל 69% - 86% פחמן; - פחם תת-ביטומני - מכיל 60% - 69% פחמן; - ליגניט - מכיל 46% - 60% פחמן.
כריית הפחם
קיימות שתי שיטות לכריית הפחם, בהתאם לעומק שיכבת הפחם בקרקע. בשיטה אחת, הנקראת שיטת המכרה הפתוח, מרחיקים את כל הסלעים והאדמה, הנקראים "הטפל", מעל הפחם. כך מפנים הרים שלמים. זוהי שיטה יעילה מאוד. יש מכרות פתוחים שבהם מגיעים לכרייה של 50,000 טונות פחם ביום. זו גם שיטה זולה יותר משיטת המכרה התת-קרקעי. אנשי איכות הסביבה מתנגדים לה בגלל הפגיעה המסיבית בתכסית וההרס הנרחב לנוף. 
בשיטת המכרה התת קרקעי, עומק המכרות הוא בין 900 ל- 1200 מטר, אך תנאי הבטיחות משופרים בהרבה. הכרייה נעשית באופן אוטומטי, על ידי מכונות משוכללות ביותר, החותכות את הפחם ומעלות את הגושים על מסועים. מכונה כזו יכולה להגיע לכרייה בקצב של עשר טונות פחם בכל דקה! מספר הכורים פחת במידה ניכרת, בהשוואה לעבר. היום נחוצים רק אנשי מקצוע, המפעילים מכונות מתוחכמות. בשיטה זו כורים את רוב הפחם בעולם, גם מתחת לאגמים ונהרות.
מדוע פחם?
בעקבות משבר האנרגיה העולמי, בשנות השבעים, נאלצה מדינת ישראל למצוא מקור אנרגיה חלופי לנפט. מחירי הנפט הלכו והאמירו, רוב מקורות הנפט היו ממדינות עוינות ועתודות הנפט בעולם ירדו לרמות נמוכות ביותר. נתונים גלובליים אלה היו הרקע להחלטת ממשלת ישראל בשיתוף עם חברת החשמל, להקים תחנות כח שתשתמשנה בפחם כמקור אנרגיה. צריכת הפחם בעולם, במאתיים השנים האחרונות עלתה פי מאה. מומחים מעריכים, כי עתודות הפחם המצויות בכדור-הארץ תספקנה לארבע-מאות השנים הבאות. לשימוש בפחם מספר יתרונות משמעותיים: עלות - פחם מהווה מקור אנרגיה זול, יחסית לדלקים אחרים. מחירי הפחם פחות תנודתיים מאלה של דלקים אחרים. אמינות - רזרבות הפחם בעולם גדולות פי כמה ממאגרי הנפט והגז הטבעי גם יחד. לכן ניתן להסתמך על מקורות אספקת פחם לאורך זמן. ביזור - מקורות הפחם מבוזרים ורובם המכריע נמצא במדינות ידידותיות המקיימות מסחר עם ישראל. איכות הסביבה - פליטת מזהמים (תחמוצות גופרית) בשריפת פחם, נמוכה מזו הנפלטת לאוויר משימוש בנפט גולמי. ההובלה הימית והיבשתית של הפחם אינה יוצרת איומי זיהום סביבתי בהשוואה לנפט הגולמי. בד בבד עם השימוש הגובר בפחם והעלייה במודעות לשימור איכות הסביבה, שופרו הטכנולוגיות הקיימות ופותחו חדשות, המבטיחות שריפת פחם יעילה, נקייה ומבוקרת.
מהו אפר פחם?
לאחר שריפת הפחם נותרות שאריות המכונות "אפר" פחם. האפר עשוי מגרגרים קטנים שצבעם חום-אפור בהיר ומגרגרים גדולים דמויי חצץ. לאפר זה שימושים רבים כגון: כחומר גלם לתעשיות המלט והבטון, לבנייה; כחומר מצע בתשתית לכבישים, למסלולי תעופה, לחניונים ומשטחי אחסון; לחקלאות;
גרף עתודות הפחם - במליוני טון
|